לימוד מקוון בבתי הספר התיכון ???

לאחרונה קראתי בבלוג של עמיתתי ללימודים, סמדר סיגליס, רשומה מאד מענינת בנושא " יום לימודים מקוון בבתי הספר התיכון: מציאות או דמיון ". דבריה התבססו על מאמרו של עמי סלנט "אפשר גם אחרת: תכנון יום לימודים שבועי מקוון קבוע בבי"ס התיכון בישראל" שהעלה את הסוגיה, וחשבתי ,שגם בבתי ספר שלא רוצים לאמץ את המודל של יום שלם, ניתן גם להתחיל לפחות "בקטן"

מיד חשבתי על הפיילוט , שאני מנסה השנה עם תלמידי מגמת "תכנון ותכנות מערכות "בתיכון קלעי בו אני מלמדת.  אני מלמדת את הנושא " בינה מלאכותית" ולאור לימודי התואר השני שלי במגמת תקשוב החלטתי לנסות לשלב  גם למידה מקוונת, וזאת באמצעות הפייסבוק.

חלק מהשעות מתבצעות בכיתה בדרך של הצגת מצגות, הסברים ותרגול במחשב וחלק מהשעות מתבצעות בהוראה באמצעות הפייסבוק.  בכל שבוע אני מעלה לתלמידים מצגות והסברים לגבי הנושא הרלוונטי, מעלה שאלות לתרגול ומעודדת את התלמידים לשאול שאלות ולקבל תגובות הן ממני והן מחבריהם לכיתה.

לעבודה מסוג זה, והכנת התלמידים למאה ה 21 ,היו לי מספר כוונות וביניהן:

•       " יציאה מהקופסה "והעלאת המוטיבציה ללמידה ולהוראה, כתוצאה  מלמידה/הוראה בדרך אחרת...
•       יצירת "לומד עצמאי" והעברת האחריות ללמידה מהמורה לתלמיד.
•       עבודת צוות- בכל תחום שהוא, אך בעיקר בהייטק, לא קיים מושג של עובד עצמאי. העבודה חייבת להתבצע בצוותים ומסתבר שהתלמידים מתקשים מאד בעבודה בצוותים ומעדיפים פעמים רבות לעבוד באופן יחידני
•       שיתופיות- לגרום לתלמידים להיעזר בחומרים שכותבים העמיתים ולצמוח מהרעיונות של האחרים, וכמו כן לשתף את האחרים ברעיונות ובתובנות שלהם
•       התקדמות בקצב אישי- בדרך זו, חלק מהתלמידים מצליחים ללמוד את הנושאים השונים באמצעות החומרים אותם אני מעבירה להם בפייסבוק ומצליחים לבצע את המשימות ללא עזרה נוספת ממני, לחלקם נדרשות הבהרות מועטות בכיתה וחלקם המתקשים יותר, יכולים לקבל ממני עזרה נוספת דרך הפייסבוק או בכתה

בשילוב  זה, אני נותנת מענה לחיסרון, שהזכירה סמדר, שכדי שהלמידה תהיה משמעותית, דרושים מספר מפגשים פנים אל פנים.
במאמרו כתב עמי סלנט : " מחקרים מלמדים כי הדרישות המורכבות והרבות מן המורה הוירטואלי המלמד באינטרנט ובקורסים מקוונים אינן מתסכלות אותו וגורמות לשחיקה , נהפוך הוא למרות עומס העבודה ,מרבית המורים הוירטואלים רואים בהוראה מקוונת אתגר רב אותו לא מצאו בהוראה פנים-אל-פנים. "
מנסיוני בחודשים האחרונים, אכן כדי שהלמידה המתוקשבת תהיה יעילה, על המורה להשקיע  זמן רב יותר לחשיבה ולעבודה , אך ההנאה רבה מאד .

ברצוני להעביר בקרוב שאלון לתלמידים, כדי לראות מה דעתם על דרך העבודה הזו ומהם הקשיים בהם הם נתקלים,וכך אוכל לחשוב על דרכים לשיפור.

על כך אפרסם ברשומה הבאה...

קישור לבלוג של סמדר
מחקר בארה"ב - להיות מורה בבית ספר וירטואלי
לקבוצה בפייסבוק

פרויקט WiMax בשדרות

לפני כחודש הייתי בכנס לרגל 10 שנים לסניף של חברת אמדוקס בשדרות. בכנס פגשתי את ראש עיריית שדרות, מר דוד בוסקילה ואשתו ושוחחתי איתם על החינוך בשדרות.
אין ספק ששדרות בהחלט נמצאת בחוד החנית מבחינת הקשר חינוך וטכנולוגיה . גם בביקורי בחברת אינטל הוצגה לנו טכנולוגיית ה WiMax. מסתבר ששדרות היא עיר ה WiMax  הראשונה בישראל. הפרויקט הושק ב 2008.
מטרת-העל של הפרויקט הנה לאפשר לתושבים ליהנות מגלישה אלחוטית בפס רחב, ולספק קישורי אינטרנט למוסדות ציבוריים ביניהם גני ילדים ובית ספר, ובדרך זו להפוך אזור זה למוקד לטכנולוגיה מתקדמת.
המיזם הטכנולוגי הקהילתי ,צפוי להציב את העיר שדרות ואת אזור הנגב המערבי על המפה הטכנולוגית העולמית. טכנולוגית ה- WiMAX מאפשרת קישוריות אלחוטית בפס רחב לטווחים ארוכים (בשונה מטכנולוגית ה- WiFi)

וכפי שאמר אריאל אטיאס, שר התקשורת: "על מדינת ישראל מוטלת החובה לצמצם פערים חינוכיים וטכנולוגיים, לקרב את הפריפריה למרכז, ולפעול לשיפור מציאות חייהם של תושבי שדרות והנגב המערבי. מתן האפשרות לשימוש בטכנולוגיית ה- WiMAX ללא תשלום הינה אחת הדרכים לכך".

אם כך אנו עדים הלכה למעשה לפרויקטים לצמצום הפערים הדיגיטליים, כפי שדנו בהם במסגרת לימודינו.כן ירבו!

 פרויקט אינטל בשדרות

אינטל וחינוך

בשבוע שעבר ביקרתי עם תלמידי כיתת מצוינות מבית הספר "קלעי" בגבעתיים בו אני עובדת בסניף של חברת אינטל בקריית גת. הביקור היה מעניין ביותר.שמענו על החידושים בחברה ראינו את החדר הסטרילי  ושמענו הסברים על התהליכים שונים. במסגרת היום נחשפנו לתכנית של אינטל העולמית הנקראת : "לומדים עם אינטל " מדובר בתוכנית  שנועדה להפוך את העתיד הטכנולוגי לבר השגה עבור עשרות אלפי בני נוער וצעירים ממגוון מדינות ורקעים סוציו-אקונומיים. לומדים עם אינטל מסייעת בהקניית כישורי למידה וחשיבה של המאה ה-21 ,ביניהם אוריינות טכנולוגית, חשיבה ביקורתית ויכולת שיתוף פעולה. ולצידם ומיומנויות טכנולוגיות חשובות באמצעות מודל מקוון חדשני המבוסס על למידה מעשית וחווייתית ועידוד חשיבה פורצת גבולות.   בישראל, למעלה מ-350,000 צעירים כבר השתלבו בתוכנית לומדים עם אינטל. התוכנית מיושמת בבתי ספר ברחבי הארץ ובמרכזים טכנולוגיים קהילתיים במערכת החינוך הלא פורמלי. התוכנית מתאימה במיוחד לגילאי 8-16 שגישתם לטכנולוגיה ולמחשוב מוגבלת. כמו כן דואגת התכנית להכשיר את המורים . הן  המורים והן התלמידים מצוידים  בכלי עזר ליישום מטלות לימודיות בדרך חדשנית ומאתגרת, תוך יצירת עניין בתכנים הנלמדים.

אינטל - לומדים וחושבים עם הטכנולוגיה לומדים עם אינטל תוכנית מורים מתקוונים למחר

משחקים והנאה

תפקידה של האבולוציה ככל הידוע לנו, הוא לשמר את הדברים שמקדמים אותנו ואת התפתחותנו ולזנוח את אלו שפוגעים בשאיפה הטבעית לצמיחה. משחקים נשמרו לאורך כל תקופת האבולוציה של בני האדם ושל בעלי החיים משום שתפקידם בהתפתחותנו הוא מהותי ואף קריטי.

בני האדם ידועים כיצורים המשחקיים ביותר בעולמנו ואנו משקיעים מספר רב של שעות במשחק והנאה על צורותיהם השונות. למשחקים תפקיד חשוב בפיתוח מיומנויות שונות ולמידה , ולהנאה מהדרך השפעה גדולה על איכות התוצאות המדידות. הנאה נוצרת בין השאר במקום בו יש צמיחה, גדילה והתפתחות וזאת על מנת לעודד אותנו להתפתח וגדול.

במסגרת לימודי הקורס משחקים לימודיים, קראתי מאמר העוסק בהנאה ואיכות החיים.

מתואר במאמר , שאנשים שעשו פעולות שונות, כמו חציית תעלה בשחיה, משחק שחמט באליפות עולם או טיפוס על הר מסובך , חוו תחושות דומות, וזאת ללא הבדלי תרבות, גיל ומיגדר. במחקר שנעשה, נבדק האם לכולם היו אלמנטים משותפים שגרמו להנאה, ונמצאו 8 גורמים משותפים .  אציין חלק  מהגורמים: הפעילות המהנה בד"כ מתרחשת , כשאנו ניצבים בפני אתגרים , שיש סיכוי שנוכל להשלימם.   אנחנו חייבים להיות מסוגלים להתרכז במה שאנו עושים, וזאת כשיש לפעילות מטרות ברורות וכשמקבלים פידבק מיידי, כמו כן, כשאדם מבצע פעילות מהנה, הדבר גורם לו להתנתק ולשכוח מכל הדאגות והתיסכולים של חיי היומיום. ותחושת הזמן העובר נעלמת.

במהלך הקריאה חשבתי על אותם דברים, שאני אוהבת לעשות, כמו ריקודי עם, פתירת תשבצים,ועוד, אך בעיקר על ההנאה שלי כאשר אני משחקת (בעיקר משחקי חשיבה ואסטרטגיה) עם ילדי. בכל אחת מהפעילויות הללו הזמן פשוט טס לו, קיימות מטרות ברורות, כמו פתרון התשבץ, התמקצעות בריקודים , בילוי מענג עם הילדים במשחק, ורצון לנצח. בכל התחומים הללו יש צורך להתרכז ומדובר באתגרים, שניתן להשלים, לולא כן, ההנאה היתה מתחלפת בתסכול.

אך האם תפקידו היחיד של המשחק הינו רק לגרום לנו להנאה?

מסתבר שלא. להרגלי המשחק שלנו השלכות גדולות על ההתפתחות המוחית שלנו ועל המיומנויות שלנו כאנשים בוגרים. משחקים הם כלי עבודה ולמידה בעבור ילדים ובוגרים וכולנו יכולים להפיק יותר אם נרשה לעצמנו לשחק יותר את "משחק החיים."

מחקר -  The link between games and brain pleasure

תפיסת "הילד במרכז"

 

החל מראשית המאה העשרים, החל גל חדש שהקיף בהדרגה את מערכות החינוך בכל חמש היבשות.

בעקבות הרעיונות של דיואי ,ההגירה הגדולה בארה"ב  והשינוי בהרכב החברתי נולדו צרכים חדשים והובילו לתנועה, שכונתה  progressive education

נוצר שינוי בולט בדפוס ההוראה. התלמיד במרכז ולא המורה במרכז. כלומר, למידה בקבוצות קטנות, למידה אינדוידאולית, למידה על פי תחומי הסקרנות והעניין של היחיד. תפקידו המסורתי של המורה השתנה, הוטל  עליו להיות תומך, יוזם ומעודד את התלמיד כלומד פעיל וסקרן.

 הדבר עורר אותי לחשוב על שעורי בינה מלאכותית , שאני מעבירה השנה בכתה יא. בנוסף לשעורים בכתה, יצרתי קבוצת למידה סגורה בפייסבוק, וכל שבוע אני מעבירה לתלמידים הסברים על נושא חדש + תרגול.

כפי שראיתי עד כה, חלק מהתלמידים מנצלים זאת כבר ללמוד את הנושא בדרך זו ואף מצליחים לבצע את התרגילים. חלקם אינם מצליחים לבצע את התרגילים, או אינם מנסים, אך קוראים את החומרים ומגיעים מוכנים יותר לשעור , ויש את אלו שמתקשים יותר ואיתם אני יושבת אחר כך בשעור בקבוצה קטנה ומסבירה להם בדרכם אחרות ועל ידי דוגמאות אחרות, בזמן שעמיתיהם מתקדמים ומתרגלים באופן עצמאי.

בדרך זו קל יותר לתת מענה לצרכים השונים של התלמידים ולקדמם בקצב שונה.

כמו כן, בתחום זה ניתן גם מענה לתחומי עניין של התלמידים, משום שעליהם לבנות פרויקט בסוף יב'. כל אחד יכול לבחור נושא , שמעניין אותו , וכל זאת כמובן בנאי שעונה על דרישות והגדרות "מערכת  מומחית"

אם כך, האם אני מיישמת הלכה למעשה את דפוס ההוראה שבו " הילד במרכז" ?

אם כן, עמיתי המורים הדבר אפשרי, מצריך חשיבה רבה ועבודה מרובה ושליטה בטכנולוגיות שונות, אך בהחלט מאתגר, אפשרי וכן, גם די מהנה.  אני מקווה , שבסוף השנה אראה גם, שהדבר הוביל לתוצאות טובות יותר.

התלמיד במרכז - רם כהן מנהל תיכון עירוני א'

דניס ריצ'י מייסד שפת C

שבוע לאחר מותו של סטיב ג'ובס, נפתר גם דניס ריצ'י מייסד שפת C. ולמרות , שהוא זה שהיה החלוץ פורץ הדרך של העידן הדיגיטלי כולו, שמו אינו מוכר לציבור הרחב, משום שבניגוד לג'ובס, התרחק מהתקשורת.

אז לכל העוסקים בתחום מדעי המחשב והתקשוב רציתי בכל זאת להקדיש מספר מילים  ,כדי שתדעו מי היה האדם החשוב הזה.
ריצ'י היה החלוץ של העידן הדיגיטלי. רבים טוענים כי ריצ'י היה חשוב הרבה יותר מג'ובס בעיצובה של מהפכת המידע שמתחוללת זה כמה עשורים. הוא  היה הדמות המרכזית ביצירת שפת התוכנה C על שלל נגזרותיה. השפה הזאת היא אבן הפינה בעולם המחשוב כיוון שהיא - והשפות שהתפתחו על בסיס התחביר שלה - הן מה שמפעיל את מנוע החיפוש גוגל, את הסמארטפונים, את שרתי המחשוב העסקיים ואת מסדי הנתונים.
משפת C, על כלליה וחוקיה, נוצרו השפות C וג'אווה. חלקים גדולים ממערכות ההפעלה יוניקס, לינוקס ו-OS של אפל נכתבו בשפה זו. היא גם הבסיס הראשוני לחלונות של מיקרוסופט. זוהי השפה שנגזרותיה מאפשרות להריץ את מסדי הנתונים של חברות כמו גוגל ואמזון ומאפשרות לחברות הסלולר לספק שירותים למיליארדי צרכנים. נגזרות C הן הרכיב ההכרחי והבלתי נראה בקרביים של אייפון ואייפד.
פרופ' מרטין רינארד, מומחה להנדסת חשמל ומחשב ומראשי מעבדת הבינה המלאכותית ב-MIT, דיבר על ההבדל בין ריצ'י לג'ובס וטען:  "גאונותו של סטיב ג'ובס היא בבניית מוצרים שאנשים אוהבים להשתמש בהם. היו לו טעם וחוש לגלות למה אנשים יתחברו במהירות. דניס ריצ'י בנה דברים שהטכנולוגיה זקוקה להם, שהם בליבת התשתית של כל מה שאנשים אפילו לא רואים בעיניהם, ובלעדיהם לא היו יכולים לעשות כלום עם המכשירים שבידיהם".

על האיש: עסקים - מעריב nrg

לדבר עם מחשב?

רבות דובר לאחרונה על התוכנה המדברת שמגיעה עם אייפון 4S. שמה סירי, והיא מבינה מה שאומרים לה ועונה בקול נשי ונעים. אבל נסיונות רבים שנעשו לפתח איתה שיחה של ממש הראו שהדיאלוג מוגבל במידה מתסכלת, ובעצם לא באמת ניתן לפתח שיחה.
 שנים של התפתחות טכנולוגית לא הועילו.מחשב שמסוגל לבצע אינספור חישובים מורכבים בו זמנית, עדיין לא יכול לעשות משהו שילד לומד עד גיל 3: להבין מה אומרים לו ולענות.
כתבה שקראתי בנושא החזירה אותי לקורס למידה וחשיבה , שבו דיברנו על המוח האנושי והנסיונות לחקות אותו באינטליגנציה מלאכותית הרי האינטליגנציה של המחשב נבניית ממידע וככלי היסק רבים שאנו המפתחים אמורים להכניס. ומשום שלמחשב קשה כל כך לנהל שיחת חולין הפך הדבר לנושא למבחן שבודק את הגבול בין חיקוי אינטליגנציה לבין אינטליגנציה אמיתית.
אלן טיורינג, גאון, חלוץ המיחשוב , בנה ב 1950 מבחן הנקרא על שמו (מבחן טיורינג)  , שבו  אדם מצ'וטט עם מחשב. אדם אחר שקורא את תמליל השיחה , צריך לקבוע מי מבין המשוחחים אדם ומי מכונה. אף על פי שהתקדמות הטכנולוגיה בתחום המחשבים כבר הגיעה מעבר למה שטיורינג חזה, עדין לא קיימת תוכנה ששמצליחה לעבור את המבחן בעקביות.
אז למה זה כל כך קשה?   כי כדי לשוחח צריך לחשוב ותוכנת סירי, כמו תוכנות הדיבור לפניה לא באמת יכולה לחשוב.
תחום האינטליגנציה המלאכותית הינו תחום, שבו אני עוסקת בהנחיית פרויקטים.לאור הכרותי עם התחום , כדי שהתוכנה תוכל לענות כראוי, יש לציידה בכמות נכבדה של אפשרויות תשובה לשאלות רבות. התוכנה צריכה לזהות אינסוף מבנים של משפטים ולהגיב בהתאם וכמובן נשאלת השאלה כיצד תתמודד עם שאלות / הצהרות בלתי צפויות.  במקרים כאלו מכניסים לתוכנות משפטים כמו: "למה אתה חושב כך? "  או: "ספר לי  עוד על זה ", כדי להמשיך הלאה בשיחה ללא מתן תגובה למכשלה.
התחום בעיני מרתק , אך , כפי שאמר טיורינג: "אם נגיע למצב שמחשב יוכל לחקות באופן מושלם יצור אינטליגנטי, החיקוי כבר לא יהיה חיקוי , אלא הדבר האמיתי. "
כשתוכלו לדבר עם סירי בחופשיות על כדורגל, "מאסטר שף" ועל גלעד שליט, היא תהיה ישות חושבת שקיימת בדיוק כמונו, בני האדם

סירי התוכנה המדברת - נענע 10