מחקר פעולה בבתי ספר

ב " מדריך למחקר פעולה למורים " ( במסמך המצורף)  הוגדר מחקר פעולה בדרך הבאה: "מחקר פעולה הוא סוג של מחקר עצמי רפלקטיבי, המבוצע על ידי המשתתפים - המפעילים בעצמם, על מנת לשפר את פעילותם בתהליך רציונלי, ועל מנת להבין את המצבים האישיים והחברתיים בהם מתקיימת ההתנסות".
לאור סיפורים על מורים שאכן עבדו על פי השלבים הללו , עשו "בדק בית", לא חששו וביקשו מקולגות לצפו בהם,ערכו שיחות עם התלמידים וביקשו מהם משובים וכך איתרו את הבעיות האמיתיות בכתה, קראו ספרות בנושא ואז תכננו דרך פעולה חליפית, החלטתי להעביר את המסר לכל חברי המורים המלמדים איתי בבית הספר ובראש וראשונה ליישם זאת בעצמי , במידה ואתקל במצבים של קושי או אי שביעות רצון (הן מבחינתי והן מבחינת התלמידים)
קיימים 2 סוגי מחקר פעולה :
1. מחקר פעולה עצמי Self study – אתה חוקר את מה שאתה עושה בעצמך זה נקרא גם מחקר אנשי המעשה.  לעיתים בתיעוד רואים שיש פער בין הרצוי למצוי .
דוגמה: מורה שמאד רוצה שבשעורים שלה תהיה שיתופיות ואוירה טובה, אך בפועל התלמידים אינם משתפים פעולה וכל הזמן היא רק צריכה לדאוג שישמרו על הכללים-  במהלך ביצוע מחקר פעולה , שכלל צפיה של חברתה בשעורים ושיחות עם הקבוצה זיהתה שבעצם היא הפכה לשוטרת . לאחר קריאת ספרות בנושא, שינתה את דרכי העבודה ובסיום תהליך שערך מספר חודשים היה שינוי משמעותי בכתה לשביעות רצון שני הצדדים
2.מחקר שיתופי – אני רוצה לבצע שינוי במוסד שבו יש עוד אנשים שירתמו לשינוי

מחקר פעולה חייב להכיל לפחות 2 מעגלים, כך ששאלת החקר יכולה להתפתח ולהתמקד לאור המסקנות מהמחקר שנערך

מדריך למחקר פעולה עבור מורים
מצגת - מהו מחקר פעולה

איך ללמוד מטעויות

בהרצאתה המדהימה מתארת דיאנה איך למדו הוריה, כאשר כל הידע היה מרוכז בבית הספר ורק שם ניתן היה לבצע למידה. כשהיא למדה היה כבר שינוי - היו לה ספרי אנציקלופדיה אצלה בבית וכך יכלה לרכוש חלק מהידע בביתה
בהמשך מתארת דיאנה את השינויים הרבים שעברה בדרכי ההוראה .
דיאנה בעצם ביצעה מחקר פעולה עצמי לאורך כל הדרך. החל מהאני מאמין שלה , דרך איסוף נתונים וחקר כאשר ליווה אותה כל הזמן הרצון לערוך שינוי ולבסוף יצאה עם תוכניות פעולה חדשות.
הגדולה במה שעשתה דיאנה היה הרעיון שהיא לא פחדה מטעויות והמסר הוא "לא לפחד מכשלונות וטעויות" , כי מטעויות הרי לומדים
ומי מאיתנו המורים נתקע לעיתים במוכר ובידוע ולא מנסה דרכים חדשות (שאולי יהיו יעילות יותר / מגוונות יותר / מעניינות יותר ?) וזאת רק בגלל הפחד מכשלון.
במסגרת שעורי חינוך בבית הספר בו אני עובדת, העברתי פעילות בנושא הצלחה וכשלון. ערכתי סבב בין התלמידים של מה הקונוטציה שלהם למילה כשלון וכמובן למרביתם המילה נקשרה לתחושות שליליות, אולם היו מספר תלמידים שאמרו מילים כמו "למידה מכשלון", "הפקת לקחים", "מה עושים מכאן כדי להצליח" ועוד.
אם כך המסקנה הינה - לא להשבר מכשלונות, המשיכו לנסות דברים חדשים ללמוד ולהתעדכן ולשנות. נכון, לא תמיד זה מצליח אך רק המעז בסופו של דבר מצליח