חפש בבלוג זה

יום שבת, 21 במאי 2011

מה בין בינה מלאכותית לחשיבה ולמידה

במסגרת עבודתי כמורה ורכזת מדעי המחשב בתיכון קלעי בגבעתיים, אני מנחה פרויקטים בנושא בינה מלאכותית ומערכות מומחה. זהו תחום בו בונים התלמידים מערכת , שאמורה לדמות מומחה אנושי בתחום שבחרו. התלמידים בונים מערכות אבחון (כמו אבחון בעיות רפואיות/ תקלות ברכב / מחשב וכ"ו), מערכות יעוץ ( כמו יעוץ בבחירת הדרך הטובה ביותר - GPS /יעוץ ברכישת דירה/ מציאת בן זוג/ יעוץ השקעות / יעוץ בבחירת עבודה  וכ"ו), מערכות משולבות כמו אבחון גרפולוגי למציאת תכונות אופי ויעוץ בבחירת עבודה, תורת המשחקים ועוד תחומים רבים.  זהו תחום מרתק בעיני.
בשעור האחרון בקורס למידה וחשיבה התקשר תחום עבודתי לנושא השיעור.  המרצה דיבר על הגישה החישובית בנושא רכישת השפה. מדובר במודל ממוחשב שמנסה לדמות את המוח. נבנתה שפה מלאכותית פשוטה לצורך בדיקות מסוימות.
הוכנסו למחשב רשימה של פעלים באנגלית והטיותיהם בעבר, כאשר חלקם פעלים רגילים , אשר בהטייה בעבר מקבלים תוספת ed  וחלקם פעלים מיוחדים. הבדיקה היתה תוך כמה זמן המחשב ילמד להטות פועל.
החוקרים ביקשו להסיק מאופן למידת המחשב והצלחותיו לגבבי יכולות האדם. נוצר ויכוח בשתי רמות:
1. האם מה שהמחשב מראה לנו שהוא למד, זה מה שאכן ציפינו לקבל והאם זה מתאים למה שעושה אדם מבוגר
2. אם המחשב הצליח ללמוד דבר מסוים, מה זה אומר לנו לגבי הילד והמוח האנושי.
לאור הכרותי הרבה עם תחום הבינה המלאכותית, הרי שהמחשב משתמש בכוחות חישוביים מרשימים ומקבל את כל מאגר הידע שלו מטובי המומחים בתחום. לדוגמה תוכנת משחק השחמט המפורסם "deep blue" - כל השיקולים לגבי מהלכים במצבים שונים וצפיית מהלכים עתידים של היריב  נצברומנסיונם הרב והעשיר של הטובים בשחקני השחמט בעולם.
יש לציין שתוכנה זו הצליחה להביס במשחק את אלוף העולם בשחמט קספרוב.
אז האם ניתן להסיק מממערכת לומדת ממוחשבת איך עובד מוח האדם? אני בספק רב

בין בינה לאבולוציה - כתבה

למידה וחשיבה בראי האבולוציה

בהשראת הקורס למידה וחשיבה התענייתי בנושא "למידה וחשיבה בראי האבולוציה"
ע"פ ההגדרה באנציקלופדיה של YNET , הפילוגנזה חוקרת את הדרך שבה השתלשלו המינים זה מזה במשך תקופות ארוכות, על סמך ממצאים מתחומי מחקר שונים, כגון הפליאונטולוגיה, האנטומיה, הטקסונומיה, הגנטיקה ועוד...
אחת הדוגמאות שהוצגה בקורס לתהליך זה היא בהבדלים שנוצרו במהלך השנים במבנה היד, תוך השוואה לקופים.  מדובר על תהליך שערך מליוני שנים.
הוצגה דוגמה על הגמישות של האגודל. האגודל של האדם גמישה בצורה משמעותית מזו של קוף האדם, וזאת לאור צרכים שהצטברו במהלך השנים. גם אצל האדם הגמישות מתפתחת במהלך השנים. לדוגמה אם נסתכל אצל ילד עדיין האגודל אינה גמישה ואין גמישות באחיזה.
כלומר ניתן ללמוד מכך על התהליך הכללי שעבר המין האנושי במהלך ההסטוריה, כדי להתאים עצמו לצרכים החדשים.
חשבתי על נושא זה בעודי מקלידה מילים אלו. האם לאור השימוש הרב במקלדת בשנים האחרונות (  וזאת מגיל צעיר מאד) האם יהיה שינוי נוסף במבנה כף היד של בני האדם ? האם הגמישות של כל האצבעות תגדל ?
נושא השינויים בראי האבולוציה הוא נושא מרתק בעיני ומפליא כיצד מתרחשים בגופינו שינויים , כדי שנתאים טוב יותר לאורח החיים והצרכים ההולכים ומשתנים באופן קבוע.