לימוד מקוון בבתי הספר התיכון ???

לאחרונה קראתי בבלוג של עמיתתי ללימודים, סמדר סיגליס, רשומה מאד מענינת בנושא " יום לימודים מקוון בבתי הספר התיכון: מציאות או דמיון ". דבריה התבססו על מאמרו של עמי סלנט "אפשר גם אחרת: תכנון יום לימודים שבועי מקוון קבוע בבי"ס התיכון בישראל" שהעלה את הסוגיה, וחשבתי ,שגם בבתי ספר שלא רוצים לאמץ את המודל של יום שלם, ניתן גם להתחיל לפחות "בקטן"

מיד חשבתי על הפיילוט , שאני מנסה השנה עם תלמידי מגמת "תכנון ותכנות מערכות "בתיכון קלעי בו אני מלמדת.  אני מלמדת את הנושא " בינה מלאכותית" ולאור לימודי התואר השני שלי במגמת תקשוב החלטתי לנסות לשלב  גם למידה מקוונת, וזאת באמצעות הפייסבוק.

חלק מהשעות מתבצעות בכיתה בדרך של הצגת מצגות, הסברים ותרגול במחשב וחלק מהשעות מתבצעות בהוראה באמצעות הפייסבוק.  בכל שבוע אני מעלה לתלמידים מצגות והסברים לגבי הנושא הרלוונטי, מעלה שאלות לתרגול ומעודדת את התלמידים לשאול שאלות ולקבל תגובות הן ממני והן מחבריהם לכיתה.

לעבודה מסוג זה, והכנת התלמידים למאה ה 21 ,היו לי מספר כוונות וביניהן:

•       " יציאה מהקופסה "והעלאת המוטיבציה ללמידה ולהוראה, כתוצאה  מלמידה/הוראה בדרך אחרת...
•       יצירת "לומד עצמאי" והעברת האחריות ללמידה מהמורה לתלמיד.
•       עבודת צוות- בכל תחום שהוא, אך בעיקר בהייטק, לא קיים מושג של עובד עצמאי. העבודה חייבת להתבצע בצוותים ומסתבר שהתלמידים מתקשים מאד בעבודה בצוותים ומעדיפים פעמים רבות לעבוד באופן יחידני
•       שיתופיות- לגרום לתלמידים להיעזר בחומרים שכותבים העמיתים ולצמוח מהרעיונות של האחרים, וכמו כן לשתף את האחרים ברעיונות ובתובנות שלהם
•       התקדמות בקצב אישי- בדרך זו, חלק מהתלמידים מצליחים ללמוד את הנושאים השונים באמצעות החומרים אותם אני מעבירה להם בפייסבוק ומצליחים לבצע את המשימות ללא עזרה נוספת ממני, לחלקם נדרשות הבהרות מועטות בכיתה וחלקם המתקשים יותר, יכולים לקבל ממני עזרה נוספת דרך הפייסבוק או בכתה

בשילוב  זה, אני נותנת מענה לחיסרון, שהזכירה סמדר, שכדי שהלמידה תהיה משמעותית, דרושים מספר מפגשים פנים אל פנים.
במאמרו כתב עמי סלנט : " מחקרים מלמדים כי הדרישות המורכבות והרבות מן המורה הוירטואלי המלמד באינטרנט ובקורסים מקוונים אינן מתסכלות אותו וגורמות לשחיקה , נהפוך הוא למרות עומס העבודה ,מרבית המורים הוירטואלים רואים בהוראה מקוונת אתגר רב אותו לא מצאו בהוראה פנים-אל-פנים. "
מנסיוני בחודשים האחרונים, אכן כדי שהלמידה המתוקשבת תהיה יעילה, על המורה להשקיע  זמן רב יותר לחשיבה ולעבודה , אך ההנאה רבה מאד .

ברצוני להעביר בקרוב שאלון לתלמידים, כדי לראות מה דעתם על דרך העבודה הזו ומהם הקשיים בהם הם נתקלים,וכך אוכל לחשוב על דרכים לשיפור.

על כך אפרסם ברשומה הבאה...

קישור לבלוג של סמדר
מחקר בארה"ב - להיות מורה בבית ספר וירטואלי
לקבוצה בפייסבוק

פרויקט WiMax בשדרות

לפני כחודש הייתי בכנס לרגל 10 שנים לסניף של חברת אמדוקס בשדרות. בכנס פגשתי את ראש עיריית שדרות, מר דוד בוסקילה ואשתו ושוחחתי איתם על החינוך בשדרות.
אין ספק ששדרות בהחלט נמצאת בחוד החנית מבחינת הקשר חינוך וטכנולוגיה . גם בביקורי בחברת אינטל הוצגה לנו טכנולוגיית ה WiMax. מסתבר ששדרות היא עיר ה WiMax  הראשונה בישראל. הפרויקט הושק ב 2008.
מטרת-העל של הפרויקט הנה לאפשר לתושבים ליהנות מגלישה אלחוטית בפס רחב, ולספק קישורי אינטרנט למוסדות ציבוריים ביניהם גני ילדים ובית ספר, ובדרך זו להפוך אזור זה למוקד לטכנולוגיה מתקדמת.
המיזם הטכנולוגי הקהילתי ,צפוי להציב את העיר שדרות ואת אזור הנגב המערבי על המפה הטכנולוגית העולמית. טכנולוגית ה- WiMAX מאפשרת קישוריות אלחוטית בפס רחב לטווחים ארוכים (בשונה מטכנולוגית ה- WiFi)

וכפי שאמר אריאל אטיאס, שר התקשורת: "על מדינת ישראל מוטלת החובה לצמצם פערים חינוכיים וטכנולוגיים, לקרב את הפריפריה למרכז, ולפעול לשיפור מציאות חייהם של תושבי שדרות והנגב המערבי. מתן האפשרות לשימוש בטכנולוגיית ה- WiMAX ללא תשלום הינה אחת הדרכים לכך".

אם כך אנו עדים הלכה למעשה לפרויקטים לצמצום הפערים הדיגיטליים, כפי שדנו בהם במסגרת לימודינו.כן ירבו!

 פרויקט אינטל בשדרות

אינטל וחינוך

בשבוע שעבר ביקרתי עם תלמידי כיתת מצוינות מבית הספר "קלעי" בגבעתיים בו אני עובדת בסניף של חברת אינטל בקריית גת. הביקור היה מעניין ביותר.שמענו על החידושים בחברה ראינו את החדר הסטרילי  ושמענו הסברים על התהליכים שונים. במסגרת היום נחשפנו לתכנית של אינטל העולמית הנקראת : "לומדים עם אינטל " מדובר בתוכנית  שנועדה להפוך את העתיד הטכנולוגי לבר השגה עבור עשרות אלפי בני נוער וצעירים ממגוון מדינות ורקעים סוציו-אקונומיים. לומדים עם אינטל מסייעת בהקניית כישורי למידה וחשיבה של המאה ה-21 ,ביניהם אוריינות טכנולוגית, חשיבה ביקורתית ויכולת שיתוף פעולה. ולצידם ומיומנויות טכנולוגיות חשובות באמצעות מודל מקוון חדשני המבוסס על למידה מעשית וחווייתית ועידוד חשיבה פורצת גבולות.   בישראל, למעלה מ-350,000 צעירים כבר השתלבו בתוכנית לומדים עם אינטל. התוכנית מיושמת בבתי ספר ברחבי הארץ ובמרכזים טכנולוגיים קהילתיים במערכת החינוך הלא פורמלי. התוכנית מתאימה במיוחד לגילאי 8-16 שגישתם לטכנולוגיה ולמחשוב מוגבלת. כמו כן דואגת התכנית להכשיר את המורים . הן  המורים והן התלמידים מצוידים  בכלי עזר ליישום מטלות לימודיות בדרך חדשנית ומאתגרת, תוך יצירת עניין בתכנים הנלמדים.

אינטל - לומדים וחושבים עם הטכנולוגיה לומדים עם אינטל תוכנית מורים מתקוונים למחר

משחקים והנאה

תפקידה של האבולוציה ככל הידוע לנו, הוא לשמר את הדברים שמקדמים אותנו ואת התפתחותנו ולזנוח את אלו שפוגעים בשאיפה הטבעית לצמיחה. משחקים נשמרו לאורך כל תקופת האבולוציה של בני האדם ושל בעלי החיים משום שתפקידם בהתפתחותנו הוא מהותי ואף קריטי.

בני האדם ידועים כיצורים המשחקיים ביותר בעולמנו ואנו משקיעים מספר רב של שעות במשחק והנאה על צורותיהם השונות. למשחקים תפקיד חשוב בפיתוח מיומנויות שונות ולמידה , ולהנאה מהדרך השפעה גדולה על איכות התוצאות המדידות. הנאה נוצרת בין השאר במקום בו יש צמיחה, גדילה והתפתחות וזאת על מנת לעודד אותנו להתפתח וגדול.

במסגרת לימודי הקורס משחקים לימודיים, קראתי מאמר העוסק בהנאה ואיכות החיים.

מתואר במאמר , שאנשים שעשו פעולות שונות, כמו חציית תעלה בשחיה, משחק שחמט באליפות עולם או טיפוס על הר מסובך , חוו תחושות דומות, וזאת ללא הבדלי תרבות, גיל ומיגדר. במחקר שנעשה, נבדק האם לכולם היו אלמנטים משותפים שגרמו להנאה, ונמצאו 8 גורמים משותפים .  אציין חלק  מהגורמים: הפעילות המהנה בד"כ מתרחשת , כשאנו ניצבים בפני אתגרים , שיש סיכוי שנוכל להשלימם.   אנחנו חייבים להיות מסוגלים להתרכז במה שאנו עושים, וזאת כשיש לפעילות מטרות ברורות וכשמקבלים פידבק מיידי, כמו כן, כשאדם מבצע פעילות מהנה, הדבר גורם לו להתנתק ולשכוח מכל הדאגות והתיסכולים של חיי היומיום. ותחושת הזמן העובר נעלמת.

במהלך הקריאה חשבתי על אותם דברים, שאני אוהבת לעשות, כמו ריקודי עם, פתירת תשבצים,ועוד, אך בעיקר על ההנאה שלי כאשר אני משחקת (בעיקר משחקי חשיבה ואסטרטגיה) עם ילדי. בכל אחת מהפעילויות הללו הזמן פשוט טס לו, קיימות מטרות ברורות, כמו פתרון התשבץ, התמקצעות בריקודים , בילוי מענג עם הילדים במשחק, ורצון לנצח. בכל התחומים הללו יש צורך להתרכז ומדובר באתגרים, שניתן להשלים, לולא כן, ההנאה היתה מתחלפת בתסכול.

אך האם תפקידו היחיד של המשחק הינו רק לגרום לנו להנאה?

מסתבר שלא. להרגלי המשחק שלנו השלכות גדולות על ההתפתחות המוחית שלנו ועל המיומנויות שלנו כאנשים בוגרים. משחקים הם כלי עבודה ולמידה בעבור ילדים ובוגרים וכולנו יכולים להפיק יותר אם נרשה לעצמנו לשחק יותר את "משחק החיים."

מחקר -  The link between games and brain pleasure

תפיסת "הילד במרכז"

 

החל מראשית המאה העשרים, החל גל חדש שהקיף בהדרגה את מערכות החינוך בכל חמש היבשות.

בעקבות הרעיונות של דיואי ,ההגירה הגדולה בארה"ב  והשינוי בהרכב החברתי נולדו צרכים חדשים והובילו לתנועה, שכונתה  progressive education

נוצר שינוי בולט בדפוס ההוראה. התלמיד במרכז ולא המורה במרכז. כלומר, למידה בקבוצות קטנות, למידה אינדוידאולית, למידה על פי תחומי הסקרנות והעניין של היחיד. תפקידו המסורתי של המורה השתנה, הוטל  עליו להיות תומך, יוזם ומעודד את התלמיד כלומד פעיל וסקרן.

 הדבר עורר אותי לחשוב על שעורי בינה מלאכותית , שאני מעבירה השנה בכתה יא. בנוסף לשעורים בכתה, יצרתי קבוצת למידה סגורה בפייסבוק, וכל שבוע אני מעבירה לתלמידים הסברים על נושא חדש + תרגול.

כפי שראיתי עד כה, חלק מהתלמידים מנצלים זאת כבר ללמוד את הנושא בדרך זו ואף מצליחים לבצע את התרגילים. חלקם אינם מצליחים לבצע את התרגילים, או אינם מנסים, אך קוראים את החומרים ומגיעים מוכנים יותר לשעור , ויש את אלו שמתקשים יותר ואיתם אני יושבת אחר כך בשעור בקבוצה קטנה ומסבירה להם בדרכם אחרות ועל ידי דוגמאות אחרות, בזמן שעמיתיהם מתקדמים ומתרגלים באופן עצמאי.

בדרך זו קל יותר לתת מענה לצרכים השונים של התלמידים ולקדמם בקצב שונה.

כמו כן, בתחום זה ניתן גם מענה לתחומי עניין של התלמידים, משום שעליהם לבנות פרויקט בסוף יב'. כל אחד יכול לבחור נושא , שמעניין אותו , וכל זאת כמובן בנאי שעונה על דרישות והגדרות "מערכת  מומחית"

אם כך, האם אני מיישמת הלכה למעשה את דפוס ההוראה שבו " הילד במרכז" ?

אם כן, עמיתי המורים הדבר אפשרי, מצריך חשיבה רבה ועבודה מרובה ושליטה בטכנולוגיות שונות, אך בהחלט מאתגר, אפשרי וכן, גם די מהנה.  אני מקווה , שבסוף השנה אראה גם, שהדבר הוביל לתוצאות טובות יותר.

התלמיד במרכז - רם כהן מנהל תיכון עירוני א'

דניס ריצ'י מייסד שפת C

שבוע לאחר מותו של סטיב ג'ובס, נפתר גם דניס ריצ'י מייסד שפת C. ולמרות , שהוא זה שהיה החלוץ פורץ הדרך של העידן הדיגיטלי כולו, שמו אינו מוכר לציבור הרחב, משום שבניגוד לג'ובס, התרחק מהתקשורת.

אז לכל העוסקים בתחום מדעי המחשב והתקשוב רציתי בכל זאת להקדיש מספר מילים  ,כדי שתדעו מי היה האדם החשוב הזה.
ריצ'י היה החלוץ של העידן הדיגיטלי. רבים טוענים כי ריצ'י היה חשוב הרבה יותר מג'ובס בעיצובה של מהפכת המידע שמתחוללת זה כמה עשורים. הוא  היה הדמות המרכזית ביצירת שפת התוכנה C על שלל נגזרותיה. השפה הזאת היא אבן הפינה בעולם המחשוב כיוון שהיא - והשפות שהתפתחו על בסיס התחביר שלה - הן מה שמפעיל את מנוע החיפוש גוגל, את הסמארטפונים, את שרתי המחשוב העסקיים ואת מסדי הנתונים.
משפת C, על כלליה וחוקיה, נוצרו השפות C וג'אווה. חלקים גדולים ממערכות ההפעלה יוניקס, לינוקס ו-OS של אפל נכתבו בשפה זו. היא גם הבסיס הראשוני לחלונות של מיקרוסופט. זוהי השפה שנגזרותיה מאפשרות להריץ את מסדי הנתונים של חברות כמו גוגל ואמזון ומאפשרות לחברות הסלולר לספק שירותים למיליארדי צרכנים. נגזרות C הן הרכיב ההכרחי והבלתי נראה בקרביים של אייפון ואייפד.
פרופ' מרטין רינארד, מומחה להנדסת חשמל ומחשב ומראשי מעבדת הבינה המלאכותית ב-MIT, דיבר על ההבדל בין ריצ'י לג'ובס וטען:  "גאונותו של סטיב ג'ובס היא בבניית מוצרים שאנשים אוהבים להשתמש בהם. היו לו טעם וחוש לגלות למה אנשים יתחברו במהירות. דניס ריצ'י בנה דברים שהטכנולוגיה זקוקה להם, שהם בליבת התשתית של כל מה שאנשים אפילו לא רואים בעיניהם, ובלעדיהם לא היו יכולים לעשות כלום עם המכשירים שבידיהם".

על האיש: עסקים - מעריב nrg

לדבר עם מחשב?

רבות דובר לאחרונה על התוכנה המדברת שמגיעה עם אייפון 4S. שמה סירי, והיא מבינה מה שאומרים לה ועונה בקול נשי ונעים. אבל נסיונות רבים שנעשו לפתח איתה שיחה של ממש הראו שהדיאלוג מוגבל במידה מתסכלת, ובעצם לא באמת ניתן לפתח שיחה.
 שנים של התפתחות טכנולוגית לא הועילו.מחשב שמסוגל לבצע אינספור חישובים מורכבים בו זמנית, עדיין לא יכול לעשות משהו שילד לומד עד גיל 3: להבין מה אומרים לו ולענות.
כתבה שקראתי בנושא החזירה אותי לקורס למידה וחשיבה , שבו דיברנו על המוח האנושי והנסיונות לחקות אותו באינטליגנציה מלאכותית הרי האינטליגנציה של המחשב נבניית ממידע וככלי היסק רבים שאנו המפתחים אמורים להכניס. ומשום שלמחשב קשה כל כך לנהל שיחת חולין הפך הדבר לנושא למבחן שבודק את הגבול בין חיקוי אינטליגנציה לבין אינטליגנציה אמיתית.
אלן טיורינג, גאון, חלוץ המיחשוב , בנה ב 1950 מבחן הנקרא על שמו (מבחן טיורינג)  , שבו  אדם מצ'וטט עם מחשב. אדם אחר שקורא את תמליל השיחה , צריך לקבוע מי מבין המשוחחים אדם ומי מכונה. אף על פי שהתקדמות הטכנולוגיה בתחום המחשבים כבר הגיעה מעבר למה שטיורינג חזה, עדין לא קיימת תוכנה ששמצליחה לעבור את המבחן בעקביות.
אז למה זה כל כך קשה?   כי כדי לשוחח צריך לחשוב ותוכנת סירי, כמו תוכנות הדיבור לפניה לא באמת יכולה לחשוב.
תחום האינטליגנציה המלאכותית הינו תחום, שבו אני עוסקת בהנחיית פרויקטים.לאור הכרותי עם התחום , כדי שהתוכנה תוכל לענות כראוי, יש לציידה בכמות נכבדה של אפשרויות תשובה לשאלות רבות. התוכנה צריכה לזהות אינסוף מבנים של משפטים ולהגיב בהתאם וכמובן נשאלת השאלה כיצד תתמודד עם שאלות / הצהרות בלתי צפויות.  במקרים כאלו מכניסים לתוכנות משפטים כמו: "למה אתה חושב כך? "  או: "ספר לי  עוד על זה ", כדי להמשיך הלאה בשיחה ללא מתן תגובה למכשלה.
התחום בעיני מרתק , אך , כפי שאמר טיורינג: "אם נגיע למצב שמחשב יוכל לחקות באופן מושלם יצור אינטליגנטי, החיקוי כבר לא יהיה חיקוי , אלא הדבר האמיתי. "
כשתוכלו לדבר עם סירי בחופשיות על כדורגל, "מאסטר שף" ועל גלעד שליט, היא תהיה ישות חושבת שקיימת בדיוק כמונו, בני האדם

סירי התוכנה המדברת - נענע 10

סטיב ג'ובס - לזכרו

לא יכולתי שלא להקדיש מספר מילים למותו בטרם עת, לאיש ששינה את חיינו.


סטיב ג'ובס, מייסד אפל,  הוא ללא ספק אדם , שהגדיר חלקים משמעותיים מהעולם עבור חלקים נרחבים באנושות. הוא זכה לאשכבה מיוחדת במינה, שהתקיימה ברחבי הגלובוס , בתוך המכשירים שהוא הפיח בהם חיים. אותם מכשירים שהודיעו מיידית בכל העולם על דבר מותו.
אין ספק , שמדובר באדם גדול ואבדה גדולה לאנושות כולה, לטכנולוגיה ולמדע.
הייחודיות של ג'ובס היתה בהבנה האינטואיטיבית שלו, לא רק ללב הצרכן אלא גם את רוחה של התקופה.הוא זה שחולל את המהפכה בתחום המחשבים האישיים עם הצגת המקינטוש הראשון בשנות ה- 80, פיתח את האייפוד, ששינה את הדרך שבה צורכים מוסיקה,את אייטונס , את האייפון שנתן משמעות חדשה לטלפון והאייפד, שהפך עם צאתו לסטנדרט של מחשבי הלוח, גאון, בהבנתו את התרבות שלנו ואת מקומם של חידושיו בעולמינו.
אין ספק, שאנו העוסקים בתחום התקשוב חבים לו רבות, כל אותם אנשי העסקים הנהנים מהמוצרים והטכנולוגיה שפיתח, וכל בני הנוער והילדים ברחבי העולם, שנולדו כבר למציאות בה אנו נהנים מכל פיתוחיו
ועתה, רבים חלקו לו כבוד אחרון מול חנויות אפל הפזורות ברחבי תבל ונותר רק שומר מסך , שעליו תמונתו של ג'ובס בשחור לבן לצד כיתוב 1955 - 2011   

לכתבה ב YNET

מה בין המחאה החברתית לחוכמת ההמונים

חכמת ההמונים היא תיאוריה אשר טוענת שהתובנה הקולקטיבית של ההמון חכמה לא פחות מאשר החכמה של מומחים. כלומר – אם נשאל שאלה כלשהי את ההמון וננסה להבין מה התובנה הקולקטיבית שעולה מתוך רוב הרעיונות, נקבל תשובה חכמה לשאלה ששאלנו לא פחות מאשר כל מומחה שיציע את עזרתו.

מארגני המחאה החליטו לעשות שימוש בחכמת ההמונים בפעילות המחאה החברתית על מנת לאפשר להמונים לקחת חלק בתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות

אז כיצד מתבצעת התקשורת? כיצד מונעת המחאה?

מלבד שיכוני האוהלים ברחבי הארץ, ובעיר בשדרות בתל אביב, עיקר התקשורת מתבצע בעזרת האינטרנט וכך גם נשמע קולו של ההמון ( וגם בהפגנות ). זו דוגמה נוספת לכוחה של הרשת החברתית.

ראינו כבר מה רב כוחה במהפכות בארצות ערב ובעיקר במצרים, וכאן להבדיל אין הכוונה בהפיכה והפלת משטר אלא באמת להעלות בדרך זו את המצוקה לתודעת הציבור כולו ובעיקר לתודעת ולשולחן הממשלה.

ב  ה  צ  ל  ח  ה !!!

האתר הרישמי של המהפכה                                  

אתר אוהל

למה אתר?

במסגרת לימודי התואר השני במגמת תקשוב ולמידה נדרשנו לבנות אתר לימודי בשפת HTML לאחר התלבטות קצרה החלטתי שאני רוצה לבנות אתר שישמש אותי גם בעבודתי בביה"ס וגררתי להרפתקאה גם את שותפתי ללימודים.
האתר עוסק בתחום ה"בינה מלאכותית" ו "מערכות מומחות". זהו תחום בו אני עוסקת יותר מ- 10 שנים במסגרת עבודתי בהנחיית פרויקטים ( בהיקף של 5 יח"ל)  בתחום לתלמידים הלומדים במגמת הנדסת תוכנה.
תוך כדי עבודה למדתי דברים חדשים על הנושא, חקרתי לעומק דברים נוספים והגעתי למסקנה שהאתר יכול להיות שימושי הן עבורי והן עבור תלמידי.
בהמשך ללימודי חשבתי כיצד לגוון את הלמידה של תלמידי בנושא בינה מלאכותית, ושיקבלו קצת "ערך מוסף" על התחום, מעבר ללימוד שפת התכנות "פרולוג", בה אנו בונים את המערכת המומחית.
החלטתי לתת לתלמידי במהלך שנת הלימודים הבאה לשדרג את האתר שאני בונה כעת, לצקת בו מהתכנים שנלמד, ואולי לבקש מתלמידי לבנות בלוג לימודי לגבי כל לימודי מדעי המחשב ולאו דווקא לתחום ה "בינה מלאכותית (זאת במסגרת תפקידי כרכזת מדעי המחשב).

נראה לי שכולנו נפיק רבות והתלמידים יוכלו גם להעזר זה בזה
 (כפי שאנו עושים במסגרת לימודינו) .

אתרים לימודיים דוגמה 
הערכת אתר

קמרון נגד פייסבוק

בעקבות גלי ההתפרעות העזים שהיו במהלך השבוע ברחובות לונדון ובאזורים נוספים בבריטניה הופנתה האש לרשתות החברתיות על ידי ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון . הוא אמר כי הוא שוקל להגביל את השימוש בממלכה ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר, ואולי אף לאסור את הגישה אליהן.
הסיבה לכך היא , שהרשתות החברתיות , לצד הודעות מוצפנות בטלפון מסוג בלקברי, היוו כלי מרכזי  להבאת הפורעים לרחובות .
קמרון הוסיף, כי המשטרה תקבל שורה של סמכויות חדשות , שתאפשר לה בין היתר חופש פעולה נרחב יותר ברשת האינטרנט.
עד היום היינו עדים למהומות רבות שהתחוללו בעולם הערבי שהחלו מרשת הפייסבוק ועתה הגיעה המחאה והמהומות גם לממלכה הבריטית.
האם לאור כל המהומות הללו יחלו ברחבי העולם להגביל את השימוש ברשתות החברתיות ולבצע פיקוח הדוק יותר ? האם יצלח הדבר בידי המנהיגים? 
ימים יגידו...

טוויטר, פייסבוק והמהומות בלונדון

מחקר פעולה בבתי ספר

ב " מדריך למחקר פעולה למורים " ( במסמך המצורף)  הוגדר מחקר פעולה בדרך הבאה: "מחקר פעולה הוא סוג של מחקר עצמי רפלקטיבי, המבוצע על ידי המשתתפים - המפעילים בעצמם, על מנת לשפר את פעילותם בתהליך רציונלי, ועל מנת להבין את המצבים האישיים והחברתיים בהם מתקיימת ההתנסות".
לאור סיפורים על מורים שאכן עבדו על פי השלבים הללו , עשו "בדק בית", לא חששו וביקשו מקולגות לצפו בהם,ערכו שיחות עם התלמידים וביקשו מהם משובים וכך איתרו את הבעיות האמיתיות בכתה, קראו ספרות בנושא ואז תכננו דרך פעולה חליפית, החלטתי להעביר את המסר לכל חברי המורים המלמדים איתי בבית הספר ובראש וראשונה ליישם זאת בעצמי , במידה ואתקל במצבים של קושי או אי שביעות רצון (הן מבחינתי והן מבחינת התלמידים)
קיימים 2 סוגי מחקר פעולה :
1. מחקר פעולה עצמי Self study – אתה חוקר את מה שאתה עושה בעצמך זה נקרא גם מחקר אנשי המעשה.  לעיתים בתיעוד רואים שיש פער בין הרצוי למצוי .
דוגמה: מורה שמאד רוצה שבשעורים שלה תהיה שיתופיות ואוירה טובה, אך בפועל התלמידים אינם משתפים פעולה וכל הזמן היא רק צריכה לדאוג שישמרו על הכללים-  במהלך ביצוע מחקר פעולה , שכלל צפיה של חברתה בשעורים ושיחות עם הקבוצה זיהתה שבעצם היא הפכה לשוטרת . לאחר קריאת ספרות בנושא, שינתה את דרכי העבודה ובסיום תהליך שערך מספר חודשים היה שינוי משמעותי בכתה לשביעות רצון שני הצדדים
2.מחקר שיתופי – אני רוצה לבצע שינוי במוסד שבו יש עוד אנשים שירתמו לשינוי

מחקר פעולה חייב להכיל לפחות 2 מעגלים, כך ששאלת החקר יכולה להתפתח ולהתמקד לאור המסקנות מהמחקר שנערך

מדריך למחקר פעולה עבור מורים
מצגת - מהו מחקר פעולה

איך ללמוד מטעויות

בהרצאתה המדהימה מתארת דיאנה איך למדו הוריה, כאשר כל הידע היה מרוכז בבית הספר ורק שם ניתן היה לבצע למידה. כשהיא למדה היה כבר שינוי - היו לה ספרי אנציקלופדיה אצלה בבית וכך יכלה לרכוש חלק מהידע בביתה
בהמשך מתארת דיאנה את השינויים הרבים שעברה בדרכי ההוראה .
דיאנה בעצם ביצעה מחקר פעולה עצמי לאורך כל הדרך. החל מהאני מאמין שלה , דרך איסוף נתונים וחקר כאשר ליווה אותה כל הזמן הרצון לערוך שינוי ולבסוף יצאה עם תוכניות פעולה חדשות.
הגדולה במה שעשתה דיאנה היה הרעיון שהיא לא פחדה מטעויות והמסר הוא "לא לפחד מכשלונות וטעויות" , כי מטעויות הרי לומדים
ומי מאיתנו המורים נתקע לעיתים במוכר ובידוע ולא מנסה דרכים חדשות (שאולי יהיו יעילות יותר / מגוונות יותר / מעניינות יותר ?) וזאת רק בגלל הפחד מכשלון.
במסגרת שעורי חינוך בבית הספר בו אני עובדת, העברתי פעילות בנושא הצלחה וכשלון. ערכתי סבב בין התלמידים של מה הקונוטציה שלהם למילה כשלון וכמובן למרביתם המילה נקשרה לתחושות שליליות, אולם היו מספר תלמידים שאמרו מילים כמו "למידה מכשלון", "הפקת לקחים", "מה עושים מכאן כדי להצליח" ועוד.
אם כך המסקנה הינה - לא להשבר מכשלונות, המשיכו לנסות דברים חדשים ללמוד ולהתעדכן ולשנות. נכון, לא תמיד זה מצליח אך רק המעז בסופו של דבר מצליח

טיול לסין

אנחנו מתכננים טיול לסין ובימים האחרונים אני מבלה הרבה בשוטטות באינטרנט ומוצאת עצמי נכנסת לבלוגים של אנשים רבים שטיילו בסין כדי לראות את החוויות שעברו ואז הבנתי גם , עד כמה התוויות עוזרות באיתור.
מכך נולד הרעיון להקדיש פוסט אחד דווקא להכנות לטיול. נכון לרגע זה יהיו קישורים ל " מומלצים" ובלוגים של אחרים, כאשר הכוונה היא שבחזרתי מהטיול אוכל לספר על הטיול שלי ולהמליץ על אתרים
הטיול המתוכנן יתמקד כנראה בבייג'ין, צנגדו שבחבל סצ'ואן (כולל ביקור באתר שימור הפנדות)  וגווילין

YNET - אתרים מומלצים בסין
הבלוג של ענת סקילי - סין

תכנית התקשוב בישראל

בהרצאתו של מר רוני דיין , שהתקיימה בשעור האחרון , הסביר מר דיין את החזון של משרד החינוך,כיצד להתאים את מערכת התקשוב בבתי הספר למאה ה -21.
מר דיין הציג את תכנית התקשוב העכשווית של משרד החינוך, והשווה לתכניות תקשוב קודמות שלא צלחו.בהרצאה נוכחנו לדעת כי משרד החינוך אכן משקיע חשיבה רבה ואף תקציבים כדי להכין את הבוגר למאה ה-21. מדובר בשדרוג המחשבים, השקעה בתוכנות, פיתוח חומרי למידה רבים, השתלמויות והדרכת המורים ועבודה רבה בהטמעה וכמובן תחזוקה שוטפת של החומרה והתשתיות. אין ספק שהמשימה אינה פשוטה. התכנית מתחילה בבתי הספר היסודיים ולאחר מכן תעבור לחטיבות הביניים.  לי כמורה  בתיכון קצת קשה לדמיין כרגע כיצד זה יעבוד בתיכון, כל עוד מונחת מעל ראשינו החרב שנקראת "בחינות בגרות". אך נראה לי שעם הכשרה נאותה של התלמידים משלבים מוקדמים ירכשו התלמידים מיומנויות איך ללמוד לבד,  איך למצוא את החומרים המתאימים ועוד כישורים רבים ולא יהיו עוד תלויים רק בחומר הפרונטאלי שמועבר להם בשעורים ע"י המורים.
נקודת תורפה נוספת שיש לשים אליה את הדעת היא התחזוקה השוטפת - כלומר טכנאי שדואג שהמחשבים יעבדו כראוי, הרשת לא תיפול ועוד בעיות שונות בתחום
ולסיום, בנושא הדרכת המורים , השתלמויות הן דבר טוב אך בהחלט אינו מספיק וחשוב מאד לדאוג ולתת מענה בהמשך לאותם מורים שלא נולדו "עם העכבר ביד" וזקוקים להכוונה נוספת.
אני מאד מקווה שהתכנית אכן תצא לפועל ותצליח ואכן מערכת החינוך שלנו תת

התאמת מערכת התקשוב למאה ה 21

תכנית התקשוב בישראל- הרצאה מר רוני דיין

רשת חברתית

במהלך הלימודים עסקנו רבות ברשת החברתית - פייסבוק וגם יצרנו לנו קבוצות למידה. רבים ההסטודנטים בקבוצה אף הגדירו עצמם "מכורים לרשת" ומבלים שעות רבות מול המחשב בתקשורת עם חבריהם, אשר את חלקם אף לא ראו פנים אל פנים מעולם.
אחד הדברים עליהם דיברנו , היה הנושא שילדים כבר כמעט ולא משחקים עם חבריהם המגרש המשחקים אלא משחקים זה לצד זה במחשב , או מתקשרים בפייסבוק.
ואז..  השבוע יצאתי ליומיים למחנה הקיץ ( מהצופים) שלי בני ביער הזורע. ראינו שם חבורת ילדים שעובדת ועומלת, הרימו מחנה מדהים, דואגים לחניכים הצעירים וממש מהווים להם אם ואב,  והדבר היפה ביותר היה לראות את החברות המדהימה ביניהם. ממש כמו בשיר "יש ערמה של חברה על הדשא".
את הערכים אותם קיבלו ואותם הם דואגים להעביר הלאה לחניכיהם הצעירים איני חושבת שכל פעילות שהיא ממוחשבת תוכל להעביר להם.
בנוסף, השבט של בני קיבל תעודת הצטיינות על עזרה לקהילה וחשבתי בליבי איזו גאווה.
אל תתעו , לכל אותם חברה מדהימים יש גם כמה מאות חברים בפייסבוק, אך השאלה היא מה המינון ומה עושים מעבר לזה.
לדעתי  אנו כהורים צריכים לעודד את ילדינו ליצור רשת חברתית אמיתית , שיבינו באמת ערכה של חברות ועזרה לזולת ויחוו ילדות ונעורים אמיתיים מלאי חוויות וסיפוק.

תכנית לפיתוח חשיבה - ביבר

היום הייתי בהשתלמות במכון ויצמן בנושא "הבונה המפצח" או כפי שידוע בעולם BEAVER.
מדובר בלמידה חוויתית , דרך חידות ופתרון בעיות ובדרך זו רוצים להחדיר לתלמידי חטיבת הביניים מוטיבציה ללמוד את מקצוע מדעי המחשב בתיכון.
התכנית מציבה בפני התלמידים שאלות אתגר והתמודדות עם בעיות מסקרנות ומענינות במגוון נושאים במדעי המחשב וטכנולוגיות מידע מבלי ללמוד אותם במפורש. נושאים לדוגמה: אלגוריתמיקה, קומבינטוריקה, לוגיקה, תורת הגרפים, תורת המשחקים, אתיקה והתפתחות המיחשוב.
התכנית מגרה את התלמידים לשאילת שאלות ולדו שיח קבוצתי, מהווה בסיס לפעילות העשרה כיתתית ולסיעור מוחות והרחבה בנושאים שונים.
ישנה התנסות בסביבה מקוונת- עידוד לפנייה למאגרי מידע ועידוד ללמידה אישית בסביבה מקוונת.
פעמיים בשנה מתקיימות תחרויות נושאות פרסים.
לאור כל לימודינו במגמת "תקשוב ולמידה" ממש התלהבתי הנסיון החדרת התכנית (למרות שהיא לגמרי בחיתוליה בארץ)חשבתי על השעור שעבר במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" בו עברנו על אסטרטגיות הוראה למידה בגישות השונות והבנתי עד כמה התכנית הזו מתאימה לגישת הלימוד הקונסטרוקטיביסטית. התלמיד פעיל יותר ויכול להטמיע טוב יותר את הנושאים החדשים,ישנה הבנייה עצמית של ידע, המטלות אוטנטיות, יש עבודת צוות , קיימים קישורים בין תחומי לימוד ( תחום עיקרי הוא מדעי המחשב אך יש גם שאלות מתמטיות, תחומים חברתיים ועוד) ולסיכום קיימת למידה בהקשר עשיר.
אני בהחלט עשיתי  like  לתכנית ונקווה שהיא אכן תוטמע

ולסקרנים שביניכם....

דוגמה לשאלה: נתונים 3 מטבעות שכולם במצב "פאלי". המטרה: להגיע למצב שכולם "עץ", כאשר בכל שלב אפשר רק להפוך 2 מטבעות ביחד. תוך כמה שלבים יהיו כל המטבעות במצב "עץ" ?       
תשובות:  א. 2
             ב. 4
             ג. 3
             ד. אף פעם
התשובה הנכונה היא ד ולומדים על תכונה שנקראת " תכונה שמורה" לאחר ההפיכה הראשונה נקבל מספר אי זוגי של "פאלי" (1) וכך זה ימשך, לא משנה כמה הפיכות נבצע

תכנית beaver בעולם

תכנית "הבונה המפצח" מכון ויצמן

הרשת החברתית גוגל פלוס

" גוגל מנסה באופן גלוי וברור בלי תרוצים , להיות פייסבוק בלי להיות פייסבוק"
כך נאמר בכתבה שפורסמה היום ( 3.7.11) במגזין עסקים של עיתון מעריב.
החידוש שגוגל מציעה היא ה"מעגלים" , נקודת התורפה בפייסבוק. רבות דיברנו הן בשעורים במסגרת הלימודים, והן במסגרת החברתית, על הבעיתיות בכך שכל דבר שאתה כותב , או כל תמונה שאתה מפרסם בפייסבוק הופכת בעצם לנחלת הכלל , גם לאנשים שאין ברצונך לאפשר להם צפייה בתכנים אלו.
הפתרון שגוגל מציעה היא מעגלים חברתיים שונים על פי הגדרתינו , כמו "חברים," , "משפחה " , "עבודה" וכ"ו. ניתן לשתף סטטוסים ,ותכנים שונים את כולם, אך ניתן לשלוח הודעות גם רק למעגל אחד.
נראה לי שחידוש זה של גוגל יגרום לאנשים רבים לעבור אליו או לפחות להתנסות,למרות שרבים מאד רגילים לפייסבוק. אך כפי שרשום בכתבה " הכל נראה שם פייסבוקי מאד"

כתבה במעריב

בעייה של אמון

בקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" ניתן לנו קישור למאמר "בעייה של אמון" - יאיר לפיד
בקטע מסופר על ילדה , שציירה את אלוהים, סיפור המראה על בטחון עצמי. יאיר לפיד אומר , שאם יקח ילדים בני שש ויאמר להם לצייר את אלוהים, הם יציירו. חלקם פחות יפה וחלקם יותר , אך ינסו משהו, לעומת זאת אנשים מבוגרים , משכילים ובעלי אינפורמציה רבה יותר מילדים בני שש , שיקבלו אותה מטלה יאמרו שאינם יכולים ויתרצו בכל מיני תרוצים , אך הסיבה האמיתית הינה בעצם , שאנחנו המבוגרים לא מאמינים שאנו יכולים. ומדוע? כי אנו תוצר של מערכת שלא האמינה בנו.

הדבר החזיר אותי לסדרת סדנאות שהעברתי במסגרת עבודתי בהנחיית קבוצות בנושא יצירתיות. נהגתי להקריא לקבוצות קטע מהספר " הבלתי אפשרי אפשרי " של ירין קימור . הקטע נקרא " ילד - אל תהיה ילד ומדבר על כך שמערכת החינוך בעצם הורסת את כל היצירתיות הטבועה בילד ונגזר עלינו , אפוא, לבלות כל ימינו בחיפוש אחר כישורי חיים בעצמנו.
נאמר בקטע " בכתה צריך לענות תשובה מלאה ולא לשאל יותר מדי, לציית לפקודות "הגש", "עשה" , " הכן" ו "לבש". מי שלא מתנהג יפה, ירשם ביומן, יוצא מהכתה והגרוע מכל : הוריו יוזמנו לבית הספר. שוט הבחינה גורם לתלות בפחד, ולפחד מהפחד, והיכולת ללמוד בלעדיו הולכת לאיבוד. בטכס הוא יצעד, ידקלם,יסתדר לפי גובה. בשעורי התעמלות יאולף לצלילי משרוקית,  ומאחר שאינו ספורטאי אמיתי , אלא סה"כ ילד, הוא לא יזכה למקלחת גם לאחר ריצת 1500 מטר ביום שרב.
מגיל 3 הוא לומד לצייר בית עם גג משולש, שמש משמאל ועץ מימין"
כשהקראתי קטע זה לקבוצות, נשמע צחוק גדול, אך לצערינו הרב זוהי האמת העצובה. בתי הספר מכוונים לתבניות חשיבה ואסור לצאת מהמסגרת. בעיקר בתיכונים קיים המרוץ לבחינות הבגרות . אפילו במקצוע כמו ספרות, המורים , הם היחידים "שיודעים למה התכוון הסופר או המשורר" ופוסלים תשובות שונות של תלמידים ואט אט הופכים ילדינו למקובעים וקשה להם מאד לפרוץ את המסגרת ואכן "לצאת מהקופסה".
אני מקווה מאד שאכן יהיה שינוי במשרד החינוך, בתכניות הלימודים, ותוכניות פרונטליות ומתוקשבות יפעילו אצל ילדינו  יכולות חשיבה מסדר גבוהה

ניהול אינתיפדה דרך הפייסבוק

"האינתיפאדה ממשיכה עד שתשוב האדמה", כתבו המארגנים בדף הפייסבוק של מחאת 7 ביוני.

כך, דרך הרשת החברתית פייסבוק קמה התארגנות לצורך הפגנת ענק לרגל יום הנאחסה, לציון 44 שנים למלחמת ששת הימים.
בתוך כך, גם מארגני ההפגנות בפייסבוק הזמינו את אזרחי ירדן להשתתף בהפגנה ביום שישי, 3 ביוני, מול השגרירות הישראלית בעמאן .
כלומר הפייסבוק בעצם פורץ גבולו, מגיע לאנשים רבים במדינות רבות וכפי שראינו לא מכבר אף יכול להפיל משטרים, כפי שקרה במצרים. זה מחזיר אותי לשעור הראשון בשעורו של ד"ר אלון הסגל ( שהיה סמוך מאד לתחילת הארועים בארצות ערב).

דבר זה מראה את כוחה העצום של הרשת החברתית , אנשים רבים יוצרים חברויות רבות דרך רשת הפייסבוק  והדבר הופך לחלק משמעותי בחייהם, לעיתים עד כדי התמכרות אך יש להיזהר כי ולעיתים הכוח עלול להיות הרסני

כתבה ב walla

סרטון ביוטיוב

סרטון הסברה:

http://www.myisrael.org.il/action/860

לאחרונה קיבלתי במייל סרטון המציג את הפלסטינאים ותגובותיהם לאורך ההסטוריה.. הם הוצגו כיחידים בעולם שחגגו  על מגדלי נפילת התאומים , היחידים שגינו את חיסול בן-לאדן , וכאלו שחברו עם הנאצים במלחמת העולם השנייה .
אחרי אלפי צפיות, הפלסטינים לחצו על יוטיוב והם הסירו את הסרטון הזה בטענה שהוא "מגעיל ומזעזע"
ובכל זאת מופץ כעת הסרטו ומתחתיו הוהודעה על הסרתו כשנלווית לכך ההודעה: "  הדבר היחיד כאן שמגעיל ומזעזע זו ההסרה של הסרטון."
לאור הסרטון התעוררו אצלי מחשבות בשני כוונים
א. נכון שישראלים ויהודים רבים יזדהו כנראה עם המשפט הנ"ל, אולם זה מחזיר אותי לקורס חשיבה ולמידה בסימסטר א' כאשר דיברנו על כך, שכאשר מעלים חומרים לאינטרנט הם שם לעולם, והרי ההוכחה לכך
אז עצתי היא , שימו לב! גם כאשר מעלים חומרים ליוטיוב וגם כאשר אתם כותבים בבלוג, חישבו פעמיים על התכנים
ב.האם באמת הנהלת היוטיוב היתה צריכה להתערב ולהסיר את הסרטון? האם הגיוני הדבר שקיבלו את עמדת הפלסטינים ורשמו "חומר מזעזע ומגעיל" ?. ומה אם כל סרטי התעמולה שהם מעלים לרשת? אז באמת מהי הנקודה שבה הנהלת יוטיוב צריכה / רשאית להתערב בתכנים המועלים לרשת?

מה בין בינה מלאכותית לחשיבה ולמידה

במסגרת עבודתי כמורה ורכזת מדעי המחשב בתיכון קלעי בגבעתיים, אני מנחה פרויקטים בנושא בינה מלאכותית ומערכות מומחה. זהו תחום בו בונים התלמידים מערכת , שאמורה לדמות מומחה אנושי בתחום שבחרו. התלמידים בונים מערכות אבחון (כמו אבחון בעיות רפואיות/ תקלות ברכב / מחשב וכ"ו), מערכות יעוץ ( כמו יעוץ בבחירת הדרך הטובה ביותר - GPS /יעוץ ברכישת דירה/ מציאת בן זוג/ יעוץ השקעות / יעוץ בבחירת עבודה  וכ"ו), מערכות משולבות כמו אבחון גרפולוגי למציאת תכונות אופי ויעוץ בבחירת עבודה, תורת המשחקים ועוד תחומים רבים.  זהו תחום מרתק בעיני.
בשעור האחרון בקורס למידה וחשיבה התקשר תחום עבודתי לנושא השיעור.  המרצה דיבר על הגישה החישובית בנושא רכישת השפה. מדובר במודל ממוחשב שמנסה לדמות את המוח. נבנתה שפה מלאכותית פשוטה לצורך בדיקות מסוימות.
הוכנסו למחשב רשימה של פעלים באנגלית והטיותיהם בעבר, כאשר חלקם פעלים רגילים , אשר בהטייה בעבר מקבלים תוספת ed  וחלקם פעלים מיוחדים. הבדיקה היתה תוך כמה זמן המחשב ילמד להטות פועל.
החוקרים ביקשו להסיק מאופן למידת המחשב והצלחותיו לגבבי יכולות האדם. נוצר ויכוח בשתי רמות:
1. האם מה שהמחשב מראה לנו שהוא למד, זה מה שאכן ציפינו לקבל והאם זה מתאים למה שעושה אדם מבוגר
2. אם המחשב הצליח ללמוד דבר מסוים, מה זה אומר לנו לגבי הילד והמוח האנושי.
לאור הכרותי הרבה עם תחום הבינה המלאכותית, הרי שהמחשב משתמש בכוחות חישוביים מרשימים ומקבל את כל מאגר הידע שלו מטובי המומחים בתחום. לדוגמה תוכנת משחק השחמט המפורסם "deep blue" - כל השיקולים לגבי מהלכים במצבים שונים וצפיית מהלכים עתידים של היריב  נצברומנסיונם הרב והעשיר של הטובים בשחקני השחמט בעולם.
יש לציין שתוכנה זו הצליחה להביס במשחק את אלוף העולם בשחמט קספרוב.
אז האם ניתן להסיק מממערכת לומדת ממוחשבת איך עובד מוח האדם? אני בספק רב

בין בינה לאבולוציה - כתבה

למידה וחשיבה בראי האבולוציה

בהשראת הקורס למידה וחשיבה התענייתי בנושא "למידה וחשיבה בראי האבולוציה"
ע"פ ההגדרה באנציקלופדיה של YNET , הפילוגנזה חוקרת את הדרך שבה השתלשלו המינים זה מזה במשך תקופות ארוכות, על סמך ממצאים מתחומי מחקר שונים, כגון הפליאונטולוגיה, האנטומיה, הטקסונומיה, הגנטיקה ועוד...
אחת הדוגמאות שהוצגה בקורס לתהליך זה היא בהבדלים שנוצרו במהלך השנים במבנה היד, תוך השוואה לקופים.  מדובר על תהליך שערך מליוני שנים.
הוצגה דוגמה על הגמישות של האגודל. האגודל של האדם גמישה בצורה משמעותית מזו של קוף האדם, וזאת לאור צרכים שהצטברו במהלך השנים. גם אצל האדם הגמישות מתפתחת במהלך השנים. לדוגמה אם נסתכל אצל ילד עדיין האגודל אינה גמישה ואין גמישות באחיזה.
כלומר ניתן ללמוד מכך על התהליך הכללי שעבר המין האנושי במהלך ההסטוריה, כדי להתאים עצמו לצרכים החדשים.
חשבתי על נושא זה בעודי מקלידה מילים אלו. האם לאור השימוש הרב במקלדת בשנים האחרונות (  וזאת מגיל צעיר מאד) האם יהיה שינוי נוסף במבנה כף היד של בני האדם ? האם הגמישות של כל האצבעות תגדל ?
נושא השינויים בראי האבולוציה הוא נושא מרתק בעיני ומפליא כיצד מתרחשים בגופינו שינויים , כדי שנתאים טוב יותר לאורח החיים והצרכים ההולכים ומשתנים באופן קבוע.

הבלוג שלי

"אל תטרח להיות מודרני'', אמר פעם סלוואדור דאלי  והסביר: ''כי להיות מודרני, למרבה הצער, זה אחד הדברים שלא משנה מה תעשה, לא תוכל למנוע מעצמך''
אם כך,  האם הבלוג הוא בעצם מעין יומן אישי שמלווה אותנו ? האם הוא באמת רק משהו טכנולוגי, ובלעדיו היינו כותבים יומן כמו פעם ( עם כריכה יפה) שנכנס למגירה?
הבלוג האישי שלי ילווה אותי במהלך לימודי התואר השני במסלול תקשוב ולמידה ויציג בעצם את תהליכי הלמידה השלי.
אז  , כנראה שאני בכל זאת אטרח להיות מודרנית