מה בין המחאה החברתית לחוכמת ההמונים

חכמת ההמונים היא תיאוריה אשר טוענת שהתובנה הקולקטיבית של ההמון חכמה לא פחות מאשר החכמה של מומחים. כלומר – אם נשאל שאלה כלשהי את ההמון וננסה להבין מה התובנה הקולקטיבית שעולה מתוך רוב הרעיונות, נקבל תשובה חכמה לשאלה ששאלנו לא פחות מאשר כל מומחה שיציע את עזרתו.

מארגני המחאה החליטו לעשות שימוש בחכמת ההמונים בפעילות המחאה החברתית על מנת לאפשר להמונים לקחת חלק בתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות

אז כיצד מתבצעת התקשורת? כיצד מונעת המחאה?

מלבד שיכוני האוהלים ברחבי הארץ, ובעיר בשדרות בתל אביב, עיקר התקשורת מתבצע בעזרת האינטרנט וכך גם נשמע קולו של ההמון ( וגם בהפגנות ). זו דוגמה נוספת לכוחה של הרשת החברתית.

ראינו כבר מה רב כוחה במהפכות בארצות ערב ובעיקר במצרים, וכאן להבדיל אין הכוונה בהפיכה והפלת משטר אלא באמת להעלות בדרך זו את המצוקה לתודעת הציבור כולו ובעיקר לתודעת ולשולחן הממשלה.

ב  ה  צ  ל  ח  ה !!!

האתר הרישמי של המהפכה                                  

אתר אוהל

למה אתר?

במסגרת לימודי התואר השני במגמת תקשוב ולמידה נדרשנו לבנות אתר לימודי בשפת HTML לאחר התלבטות קצרה החלטתי שאני רוצה לבנות אתר שישמש אותי גם בעבודתי בביה"ס וגררתי להרפתקאה גם את שותפתי ללימודים.
האתר עוסק בתחום ה"בינה מלאכותית" ו "מערכות מומחות". זהו תחום בו אני עוסקת יותר מ- 10 שנים במסגרת עבודתי בהנחיית פרויקטים ( בהיקף של 5 יח"ל)  בתחום לתלמידים הלומדים במגמת הנדסת תוכנה.
תוך כדי עבודה למדתי דברים חדשים על הנושא, חקרתי לעומק דברים נוספים והגעתי למסקנה שהאתר יכול להיות שימושי הן עבורי והן עבור תלמידי.
בהמשך ללימודי חשבתי כיצד לגוון את הלמידה של תלמידי בנושא בינה מלאכותית, ושיקבלו קצת "ערך מוסף" על התחום, מעבר ללימוד שפת התכנות "פרולוג", בה אנו בונים את המערכת המומחית.
החלטתי לתת לתלמידי במהלך שנת הלימודים הבאה לשדרג את האתר שאני בונה כעת, לצקת בו מהתכנים שנלמד, ואולי לבקש מתלמידי לבנות בלוג לימודי לגבי כל לימודי מדעי המחשב ולאו דווקא לתחום ה "בינה מלאכותית (זאת במסגרת תפקידי כרכזת מדעי המחשב).

נראה לי שכולנו נפיק רבות והתלמידים יוכלו גם להעזר זה בזה
 (כפי שאנו עושים במסגרת לימודינו) .

אתרים לימודיים דוגמה 
הערכת אתר

קמרון נגד פייסבוק

בעקבות גלי ההתפרעות העזים שהיו במהלך השבוע ברחובות לונדון ובאזורים נוספים בבריטניה הופנתה האש לרשתות החברתיות על ידי ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון . הוא אמר כי הוא שוקל להגביל את השימוש בממלכה ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר, ואולי אף לאסור את הגישה אליהן.
הסיבה לכך היא , שהרשתות החברתיות , לצד הודעות מוצפנות בטלפון מסוג בלקברי, היוו כלי מרכזי  להבאת הפורעים לרחובות .
קמרון הוסיף, כי המשטרה תקבל שורה של סמכויות חדשות , שתאפשר לה בין היתר חופש פעולה נרחב יותר ברשת האינטרנט.
עד היום היינו עדים למהומות רבות שהתחוללו בעולם הערבי שהחלו מרשת הפייסבוק ועתה הגיעה המחאה והמהומות גם לממלכה הבריטית.
האם לאור כל המהומות הללו יחלו ברחבי העולם להגביל את השימוש ברשתות החברתיות ולבצע פיקוח הדוק יותר ? האם יצלח הדבר בידי המנהיגים? 
ימים יגידו...

טוויטר, פייסבוק והמהומות בלונדון

מחקר פעולה בבתי ספר

ב " מדריך למחקר פעולה למורים " ( במסמך המצורף)  הוגדר מחקר פעולה בדרך הבאה: "מחקר פעולה הוא סוג של מחקר עצמי רפלקטיבי, המבוצע על ידי המשתתפים - המפעילים בעצמם, על מנת לשפר את פעילותם בתהליך רציונלי, ועל מנת להבין את המצבים האישיים והחברתיים בהם מתקיימת ההתנסות".
לאור סיפורים על מורים שאכן עבדו על פי השלבים הללו , עשו "בדק בית", לא חששו וביקשו מקולגות לצפו בהם,ערכו שיחות עם התלמידים וביקשו מהם משובים וכך איתרו את הבעיות האמיתיות בכתה, קראו ספרות בנושא ואז תכננו דרך פעולה חליפית, החלטתי להעביר את המסר לכל חברי המורים המלמדים איתי בבית הספר ובראש וראשונה ליישם זאת בעצמי , במידה ואתקל במצבים של קושי או אי שביעות רצון (הן מבחינתי והן מבחינת התלמידים)
קיימים 2 סוגי מחקר פעולה :
1. מחקר פעולה עצמי Self study – אתה חוקר את מה שאתה עושה בעצמך זה נקרא גם מחקר אנשי המעשה.  לעיתים בתיעוד רואים שיש פער בין הרצוי למצוי .
דוגמה: מורה שמאד רוצה שבשעורים שלה תהיה שיתופיות ואוירה טובה, אך בפועל התלמידים אינם משתפים פעולה וכל הזמן היא רק צריכה לדאוג שישמרו על הכללים-  במהלך ביצוע מחקר פעולה , שכלל צפיה של חברתה בשעורים ושיחות עם הקבוצה זיהתה שבעצם היא הפכה לשוטרת . לאחר קריאת ספרות בנושא, שינתה את דרכי העבודה ובסיום תהליך שערך מספר חודשים היה שינוי משמעותי בכתה לשביעות רצון שני הצדדים
2.מחקר שיתופי – אני רוצה לבצע שינוי במוסד שבו יש עוד אנשים שירתמו לשינוי

מחקר פעולה חייב להכיל לפחות 2 מעגלים, כך ששאלת החקר יכולה להתפתח ולהתמקד לאור המסקנות מהמחקר שנערך

מדריך למחקר פעולה עבור מורים
מצגת - מהו מחקר פעולה

איך ללמוד מטעויות

בהרצאתה המדהימה מתארת דיאנה איך למדו הוריה, כאשר כל הידע היה מרוכז בבית הספר ורק שם ניתן היה לבצע למידה. כשהיא למדה היה כבר שינוי - היו לה ספרי אנציקלופדיה אצלה בבית וכך יכלה לרכוש חלק מהידע בביתה
בהמשך מתארת דיאנה את השינויים הרבים שעברה בדרכי ההוראה .
דיאנה בעצם ביצעה מחקר פעולה עצמי לאורך כל הדרך. החל מהאני מאמין שלה , דרך איסוף נתונים וחקר כאשר ליווה אותה כל הזמן הרצון לערוך שינוי ולבסוף יצאה עם תוכניות פעולה חדשות.
הגדולה במה שעשתה דיאנה היה הרעיון שהיא לא פחדה מטעויות והמסר הוא "לא לפחד מכשלונות וטעויות" , כי מטעויות הרי לומדים
ומי מאיתנו המורים נתקע לעיתים במוכר ובידוע ולא מנסה דרכים חדשות (שאולי יהיו יעילות יותר / מגוונות יותר / מעניינות יותר ?) וזאת רק בגלל הפחד מכשלון.
במסגרת שעורי חינוך בבית הספר בו אני עובדת, העברתי פעילות בנושא הצלחה וכשלון. ערכתי סבב בין התלמידים של מה הקונוטציה שלהם למילה כשלון וכמובן למרביתם המילה נקשרה לתחושות שליליות, אולם היו מספר תלמידים שאמרו מילים כמו "למידה מכשלון", "הפקת לקחים", "מה עושים מכאן כדי להצליח" ועוד.
אם כך המסקנה הינה - לא להשבר מכשלונות, המשיכו לנסות דברים חדשים ללמוד ולהתעדכן ולשנות. נכון, לא תמיד זה מצליח אך רק המעז בסופו של דבר מצליח