טיול לסין

אנחנו מתכננים טיול לסין ובימים האחרונים אני מבלה הרבה בשוטטות באינטרנט ומוצאת עצמי נכנסת לבלוגים של אנשים רבים שטיילו בסין כדי לראות את החוויות שעברו ואז הבנתי גם , עד כמה התוויות עוזרות באיתור.
מכך נולד הרעיון להקדיש פוסט אחד דווקא להכנות לטיול. נכון לרגע זה יהיו קישורים ל " מומלצים" ובלוגים של אחרים, כאשר הכוונה היא שבחזרתי מהטיול אוכל לספר על הטיול שלי ולהמליץ על אתרים
הטיול המתוכנן יתמקד כנראה בבייג'ין, צנגדו שבחבל סצ'ואן (כולל ביקור באתר שימור הפנדות)  וגווילין

YNET - אתרים מומלצים בסין
הבלוג של ענת סקילי - סין

תכנית התקשוב בישראל

בהרצאתו של מר רוני דיין , שהתקיימה בשעור האחרון , הסביר מר דיין את החזון של משרד החינוך,כיצד להתאים את מערכת התקשוב בבתי הספר למאה ה -21.
מר דיין הציג את תכנית התקשוב העכשווית של משרד החינוך, והשווה לתכניות תקשוב קודמות שלא צלחו.בהרצאה נוכחנו לדעת כי משרד החינוך אכן משקיע חשיבה רבה ואף תקציבים כדי להכין את הבוגר למאה ה-21. מדובר בשדרוג המחשבים, השקעה בתוכנות, פיתוח חומרי למידה רבים, השתלמויות והדרכת המורים ועבודה רבה בהטמעה וכמובן תחזוקה שוטפת של החומרה והתשתיות. אין ספק שהמשימה אינה פשוטה. התכנית מתחילה בבתי הספר היסודיים ולאחר מכן תעבור לחטיבות הביניים.  לי כמורה  בתיכון קצת קשה לדמיין כרגע כיצד זה יעבוד בתיכון, כל עוד מונחת מעל ראשינו החרב שנקראת "בחינות בגרות". אך נראה לי שעם הכשרה נאותה של התלמידים משלבים מוקדמים ירכשו התלמידים מיומנויות איך ללמוד לבד,  איך למצוא את החומרים המתאימים ועוד כישורים רבים ולא יהיו עוד תלויים רק בחומר הפרונטאלי שמועבר להם בשעורים ע"י המורים.
נקודת תורפה נוספת שיש לשים אליה את הדעת היא התחזוקה השוטפת - כלומר טכנאי שדואג שהמחשבים יעבדו כראוי, הרשת לא תיפול ועוד בעיות שונות בתחום
ולסיום, בנושא הדרכת המורים , השתלמויות הן דבר טוב אך בהחלט אינו מספיק וחשוב מאד לדאוג ולתת מענה בהמשך לאותם מורים שלא נולדו "עם העכבר ביד" וזקוקים להכוונה נוספת.
אני מאד מקווה שהתכנית אכן תצא לפועל ותצליח ואכן מערכת החינוך שלנו תת

התאמת מערכת התקשוב למאה ה 21

תכנית התקשוב בישראל- הרצאה מר רוני דיין

רשת חברתית

במהלך הלימודים עסקנו רבות ברשת החברתית - פייסבוק וגם יצרנו לנו קבוצות למידה. רבים ההסטודנטים בקבוצה אף הגדירו עצמם "מכורים לרשת" ומבלים שעות רבות מול המחשב בתקשורת עם חבריהם, אשר את חלקם אף לא ראו פנים אל פנים מעולם.
אחד הדברים עליהם דיברנו , היה הנושא שילדים כבר כמעט ולא משחקים עם חבריהם המגרש המשחקים אלא משחקים זה לצד זה במחשב , או מתקשרים בפייסבוק.
ואז..  השבוע יצאתי ליומיים למחנה הקיץ ( מהצופים) שלי בני ביער הזורע. ראינו שם חבורת ילדים שעובדת ועומלת, הרימו מחנה מדהים, דואגים לחניכים הצעירים וממש מהווים להם אם ואב,  והדבר היפה ביותר היה לראות את החברות המדהימה ביניהם. ממש כמו בשיר "יש ערמה של חברה על הדשא".
את הערכים אותם קיבלו ואותם הם דואגים להעביר הלאה לחניכיהם הצעירים איני חושבת שכל פעילות שהיא ממוחשבת תוכל להעביר להם.
בנוסף, השבט של בני קיבל תעודת הצטיינות על עזרה לקהילה וחשבתי בליבי איזו גאווה.
אל תתעו , לכל אותם חברה מדהימים יש גם כמה מאות חברים בפייסבוק, אך השאלה היא מה המינון ומה עושים מעבר לזה.
לדעתי  אנו כהורים צריכים לעודד את ילדינו ליצור רשת חברתית אמיתית , שיבינו באמת ערכה של חברות ועזרה לזולת ויחוו ילדות ונעורים אמיתיים מלאי חוויות וסיפוק.

תכנית לפיתוח חשיבה - ביבר

היום הייתי בהשתלמות במכון ויצמן בנושא "הבונה המפצח" או כפי שידוע בעולם BEAVER.
מדובר בלמידה חוויתית , דרך חידות ופתרון בעיות ובדרך זו רוצים להחדיר לתלמידי חטיבת הביניים מוטיבציה ללמוד את מקצוע מדעי המחשב בתיכון.
התכנית מציבה בפני התלמידים שאלות אתגר והתמודדות עם בעיות מסקרנות ומענינות במגוון נושאים במדעי המחשב וטכנולוגיות מידע מבלי ללמוד אותם במפורש. נושאים לדוגמה: אלגוריתמיקה, קומבינטוריקה, לוגיקה, תורת הגרפים, תורת המשחקים, אתיקה והתפתחות המיחשוב.
התכנית מגרה את התלמידים לשאילת שאלות ולדו שיח קבוצתי, מהווה בסיס לפעילות העשרה כיתתית ולסיעור מוחות והרחבה בנושאים שונים.
ישנה התנסות בסביבה מקוונת- עידוד לפנייה למאגרי מידע ועידוד ללמידה אישית בסביבה מקוונת.
פעמיים בשנה מתקיימות תחרויות נושאות פרסים.
לאור כל לימודינו במגמת "תקשוב ולמידה" ממש התלהבתי הנסיון החדרת התכנית (למרות שהיא לגמרי בחיתוליה בארץ)חשבתי על השעור שעבר במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" בו עברנו על אסטרטגיות הוראה למידה בגישות השונות והבנתי עד כמה התכנית הזו מתאימה לגישת הלימוד הקונסטרוקטיביסטית. התלמיד פעיל יותר ויכול להטמיע טוב יותר את הנושאים החדשים,ישנה הבנייה עצמית של ידע, המטלות אוטנטיות, יש עבודת צוות , קיימים קישורים בין תחומי לימוד ( תחום עיקרי הוא מדעי המחשב אך יש גם שאלות מתמטיות, תחומים חברתיים ועוד) ולסיכום קיימת למידה בהקשר עשיר.
אני בהחלט עשיתי  like  לתכנית ונקווה שהיא אכן תוטמע

ולסקרנים שביניכם....

דוגמה לשאלה: נתונים 3 מטבעות שכולם במצב "פאלי". המטרה: להגיע למצב שכולם "עץ", כאשר בכל שלב אפשר רק להפוך 2 מטבעות ביחד. תוך כמה שלבים יהיו כל המטבעות במצב "עץ" ?       
תשובות:  א. 2
             ב. 4
             ג. 3
             ד. אף פעם
התשובה הנכונה היא ד ולומדים על תכונה שנקראת " תכונה שמורה" לאחר ההפיכה הראשונה נקבל מספר אי זוגי של "פאלי" (1) וכך זה ימשך, לא משנה כמה הפיכות נבצע

תכנית beaver בעולם

תכנית "הבונה המפצח" מכון ויצמן

הרשת החברתית גוגל פלוס

" גוגל מנסה באופן גלוי וברור בלי תרוצים , להיות פייסבוק בלי להיות פייסבוק"
כך נאמר בכתבה שפורסמה היום ( 3.7.11) במגזין עסקים של עיתון מעריב.
החידוש שגוגל מציעה היא ה"מעגלים" , נקודת התורפה בפייסבוק. רבות דיברנו הן בשעורים במסגרת הלימודים, והן במסגרת החברתית, על הבעיתיות בכך שכל דבר שאתה כותב , או כל תמונה שאתה מפרסם בפייסבוק הופכת בעצם לנחלת הכלל , גם לאנשים שאין ברצונך לאפשר להם צפייה בתכנים אלו.
הפתרון שגוגל מציעה היא מעגלים חברתיים שונים על פי הגדרתינו , כמו "חברים," , "משפחה " , "עבודה" וכ"ו. ניתן לשתף סטטוסים ,ותכנים שונים את כולם, אך ניתן לשלוח הודעות גם רק למעגל אחד.
נראה לי שחידוש זה של גוגל יגרום לאנשים רבים לעבור אליו או לפחות להתנסות,למרות שרבים מאד רגילים לפייסבוק. אך כפי שרשום בכתבה " הכל נראה שם פייסבוקי מאד"

כתבה במעריב

בעייה של אמון

בקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" ניתן לנו קישור למאמר "בעייה של אמון" - יאיר לפיד
בקטע מסופר על ילדה , שציירה את אלוהים, סיפור המראה על בטחון עצמי. יאיר לפיד אומר , שאם יקח ילדים בני שש ויאמר להם לצייר את אלוהים, הם יציירו. חלקם פחות יפה וחלקם יותר , אך ינסו משהו, לעומת זאת אנשים מבוגרים , משכילים ובעלי אינפורמציה רבה יותר מילדים בני שש , שיקבלו אותה מטלה יאמרו שאינם יכולים ויתרצו בכל מיני תרוצים , אך הסיבה האמיתית הינה בעצם , שאנחנו המבוגרים לא מאמינים שאנו יכולים. ומדוע? כי אנו תוצר של מערכת שלא האמינה בנו.

הדבר החזיר אותי לסדרת סדנאות שהעברתי במסגרת עבודתי בהנחיית קבוצות בנושא יצירתיות. נהגתי להקריא לקבוצות קטע מהספר " הבלתי אפשרי אפשרי " של ירין קימור . הקטע נקרא " ילד - אל תהיה ילד ומדבר על כך שמערכת החינוך בעצם הורסת את כל היצירתיות הטבועה בילד ונגזר עלינו , אפוא, לבלות כל ימינו בחיפוש אחר כישורי חיים בעצמנו.
נאמר בקטע " בכתה צריך לענות תשובה מלאה ולא לשאל יותר מדי, לציית לפקודות "הגש", "עשה" , " הכן" ו "לבש". מי שלא מתנהג יפה, ירשם ביומן, יוצא מהכתה והגרוע מכל : הוריו יוזמנו לבית הספר. שוט הבחינה גורם לתלות בפחד, ולפחד מהפחד, והיכולת ללמוד בלעדיו הולכת לאיבוד. בטכס הוא יצעד, ידקלם,יסתדר לפי גובה. בשעורי התעמלות יאולף לצלילי משרוקית,  ומאחר שאינו ספורטאי אמיתי , אלא סה"כ ילד, הוא לא יזכה למקלחת גם לאחר ריצת 1500 מטר ביום שרב.
מגיל 3 הוא לומד לצייר בית עם גג משולש, שמש משמאל ועץ מימין"
כשהקראתי קטע זה לקבוצות, נשמע צחוק גדול, אך לצערינו הרב זוהי האמת העצובה. בתי הספר מכוונים לתבניות חשיבה ואסור לצאת מהמסגרת. בעיקר בתיכונים קיים המרוץ לבחינות הבגרות . אפילו במקצוע כמו ספרות, המורים , הם היחידים "שיודעים למה התכוון הסופר או המשורר" ופוסלים תשובות שונות של תלמידים ואט אט הופכים ילדינו למקובעים וקשה להם מאד לפרוץ את המסגרת ואכן "לצאת מהקופסה".
אני מקווה מאד שאכן יהיה שינוי במשרד החינוך, בתכניות הלימודים, ותוכניות פרונטליות ומתוקשבות יפעילו אצל ילדינו  יכולות חשיבה מסדר גבוהה